טקס הענקת פרס סאסא סטון 2025: מחווה ליצירה המקומית ולחזון המשפחתי שמאחורי היוזמה
ב-20 בנובמבר נערך במשרדי מיקרוסופט בתל אביב טקס הענקת פרס סאסא סטון לספרות ילדים 2025. הטקס, ע״ש פיליפ ז״ל והילדה סטון מתקיים זו השנה החמישית ביוזמתה של הגברת סוניה גומס דה מסקיטה, נציגת המשפחה בישראל. סאסא סטון הוא ארגון המוביל את תחום החינוך לילדים מאושפזים בישראל. הפרס, המוענק זו השנה החמישית, נולד מתוך חזון להעצים יצירה ישראלית איכותית לילדים ולעודד מפגש משמעותי בין ספרות, דמיון וחוסן רגשי.
הטקס נערך במעמד רעיית נשיא המדינה הגברת מיכל הרצוג, ובהשתתפות יוצרים, אנשי חינוך ואנשי תרבות ועסקים. במהלך האירוע קיים העיתונאי רוני קובן שיחה אישית ומרגשת עם הסופר דויד גרוסמן, שקיבל השנה פרס מפעל חיים על תרומתו ארוכת השנים לעיצוב עולמם הרגשי והספרותי של קוראים צעירים.
בקטגוריית הספר הזוכה דורג במקום הראשון "סיפורי סופרנובה" מאת פרופ’ יוסי ניר והמאיירת אורית מגיע-שולב, שזכו כל אחד בפרס כספי של 35,000 ש"ח. ציון לשבח הוענק לספר "המתנות של סלמאן" שכתבה כואכב מזיד סיף, לזכרו של אחיינה סא"ל סלמאן חבקה ז"ל, מג"ד 53 שנהרג בתחילת מלחמת חרבות ברזל.
יו"ר ועדת השופטים ונציגת משפחת התורמים, סוניה גומס דה מסקיטה, הדגישה בדבריה את הדנ"א הערכי שמלווה את היוזמה מאז הקמתה:
"בכל שנה אנחנו מתרגשים מחדש לגלות יצירות שמעשירות את התרבות הישראלית ומעניקות לילדים שפה, דמיון ויכולת להתמודד עם עולם מורכב. זהו פרס שמבקש לחזק את היצירה המקומית דווקא בתקופה שבה תרבות היא עוגן משמעותי."
דויד גרוסמן אמר בטקס :״אני נחשף כאן לכל כך הרבה מעשי חסד, ואני מסתכל בחוץ על ארצנו שהופלת להיות ברוטאלית בגלל חוסר ביכולת לשנות ולהציל את עצמנו מגורלינו. שמעתי על כל כך הרבה מעשי חסד שאנחנו עושים כאן באופן חשאי וסמוי כי אתם פועלים מתחת לרדאר לא לשם פרס וזאת בתוך המצוקה הזו כאזרחים שמדינתם הולכת בכיוון שהם לא רוצים. יש פה משהו, באנשים שחושבים כאן עכשיו שמחזיקים דבר שהיה לי וחשבתי שאיננו. כל כך מופלא הדבר הזה, וכאשר אני מנסה להבין איך נוכל לעשות את במקום שלנו טוב יותר ואהוב יותר, כאילו כל החומרים כבר ישנם, אני יודע שהמרכיבים כבר קיימים ונמצאים, ואני שואל את עצמי למה זה לא קורה. למה אנחנו לא מגיעים למרפא לשיבוש הגדול שחל כאן בשנים האחרונות, שיבוש איום נורא, כי הפתרון הוא נמצא. בתוך מה שאפשר לעשות. אנחנו שוקעים בתוך הבוץ הזה והפתרון הוא בנינו.״
הגברת מיכל הרצוג, רעיית נשיא המדינה, ציינה בהתרגשות כי: ״בשנתיים האחרונות למדנו שילדות אינה תמיד מאושרת ושגדילה בארץ הזאת היא לעיתים מלאכה כאובה, סבוכה, ורבת פנים. למדנו לשאול אילו ספרים נכתבים לשעת מלחמה, איזה סיפור יילקח למקלט, איזה סיפור יסופר שוב ושוב בממד הביתי, בלובי של המלון. שאלות אלה נשאלו שוב ושוב מתוך מציאות מדממת שמבקשת לאחות תמונת עולם עבור זוגות עיניים, שעבורן אנחנו מבקשים לקרוא לרגע סיפור. היצירות שאנחנו זוכים לחגוג יחד כאן היום הן כאלה של שפה משותפת, של הבנה שמחברת לסולידריות אנושית, חמלה ורוך.״